מצאתי לי זמן להיות חולה. אתמול חגגתי את יום הולדתי ה-27 בעודי ביום המחלה השני שקיבלתי מרופאת המשפחה, עקב וירוס שהחליט לתקוף אותי דווקא השבוע.
אז מצד אחד אני מרגישה די רע, מנוזלת, משתעלת ומסכנה, ומצד שני – אני ממש שמחה.
אני שמחה, כי השנה האחרונה היתה שנה טובה, שבה למדתי הרבה דברים חדשים על עצמי, שנתנו לי הרבה כוחות.
למדתי שיש לי בעל מדהים, חברים מקסימים, ומשפחה נהדרת.
למדתי שאני מוכשרת, שיש לי יכולות מדהימות, ושאני לא נותנת לעצמי מספיק קרדיט על כך.
למדתי שאני מחוננת, וזה גרם לי להבין הרבה דברים על עצמי ועל הסביבה שלי.
למדתי שאני בחורה יפה.
למדתי שאני נשית ואוהבת להתלבש, וזה לגמרי בסדר ולגמרי מותר.
למדתי שאי אפשר ולא צריך להיות סופר-וומן כל הזמן.
למדתי שבעצם אני כבר כל הדברים שאני רוצה להיות. אני רק צריכה לתת להם לצאת החוצה.
את כל אלה אני לוקחת איתי לשנה הקרובה, שהולכת להיות שנה מיוחדת, עם שינויים משמעותיים. כל מה שנותר הוא לאחל לעצמי בהצלחה.
ולסיום – רגע של גיקיות:
<גיקית>
איזה מספר מגניב זה 27?? הוא שווה לשלוש בחזקת שלוש! כלומר המעריך והחזקה הם זהים! אתם קולטים שהפעם הבאה שאוכל להגיד את זה תהיה בגיל 256?
נראה לי שאסתפק ב"עד 120".
< / גיקית >
(הייתי חייבת.)

תגובות