עפיפונים

שיחות על החיים עם הילדים #8

אשר יגורתי ואשר פיללתי בא. הילדים בני 7 ו-4, והפכו לאחים צמודים עם עולם משלהם, שלנו אין רגל ודריסה בו. הם ממציאים לעצמם משחקים ומנהלים שיחות לתוך הלילה. באחד הימים עליתי עם שניהם במעלית, ואייל אמר ליאיר – "המצאתי משהו חדש בשביל המשחק שלנו, אבל אני אספר לך אחר כך, בלילה, שאימא לא תשמע".
כיף לראות עד כמה הם אוהבים אחד את השני. יאיר ממש מעריץ את אייל, ואייל מצידו מאוד אוהב את יאיר. הקשר הזה ביניהם כל כך מתוק. מה הסוד? בחיי שאין לי מושג.

כפי שאפשר לראות בציטוטים הבאים, יאיר מאוד התקדם מבחינת שפתית. אמנם יש לו עדיין אותיות שורקות והוא מחליף אותיות, אבל הוא מדבר ממש בשטף ומנהל שיחות עמוקות, על רובוטים ומפלצות ומערכת העיכול וכאלה. שני גאונים יש לי בבית, god help us.

 

puppy love
אייל
: אימא, יש ילדה בכיתה שמאוהבת בי.
אני: איך אתה יודע?
אייל: היום היא כל הזמן רצתה שאני אשב לידה באוטובוס.
אני: וישבת לידה?
אייל: כן, לא רציתי לפגוע ברגשות שלה.

 

details, details
בעלי
: יאיר, תראה איזו ציפור חמודה!
יאיר: איפה?
בעלי: שם! אולי בעצם זו ציפור מסוכנת שאוכלת ילדים בני 4?!
יאיר: אבא!!! אני עוד לא בן 4!
בעלי: אה, מזל! מתי תהיה בן 4?
יאיר: אחר כך.

 

מה בנים אוהבים
אני
: יאיר ואייל, כשתסיימו אני רוצה שכל אחד מכם יכין לרותם ברכה לכבוד יום ההולדת שלו.
יאיר: מה לצייר לו? מה בנים אוהבים?
אני: אתה בן. מה אתה אוהב?
יאיר: אני אוהב עכבישים. הוא אוהב עכבישים?
אני: אני לא יודעת. אולי כדאי שתצייר משהו שמתאים לכולם, כמו בית, או פרחים…
יאיר: פרחים זה של בנות!
אני: גם בנים אוהבים פרחים.
יאיר: אני בן ואני לא אוהב פרחים!
אני: טוב, אז אולי תצייר משהו כללי כמו בית או עצים.
יאיר: או מפלצות.

 

רציתי לפנק אתכם בציור של יאיר לשבועות (שכולל כמובן רובוטים וכאלה), אבל הציור נעלם. במקום זה ראו להלן משחק שאייל המציא ושניהם משחקים בו, בשילוב עם מפת עולם ענקית שיש לנו. אין לי מושג על מה בדיוק המשחק ואני חוששת לשאול, כי אני לא בטוחה שיש לי את יכולות הקשב והריכוז הנדרשות להקשיב להסבר.

רציתי לפנק אתכם בציור של יאיר לשבועות (שכולל כמובן רובוטים וכאלה), אבל הציור נעלם. במקום זה ראו להלן משחק שאייל המציא ושניהם משחקים בו, בשילוב עם מפת עולם ענקית שיש לנו. אין לי מושג על מה בדיוק המשחק ואני חוששת לשאול, כי אני לא בטוחה שיש לי את יכולות הקשב והריכוז הנדרשות להקשיב להסבר.

 

שיחות על החיים עם הילדים #7

יאיר התחיל להוות מקור שופע לאמרות ושיחות. מצד אחד זה ממש כיף, מצד שני – עוד ילד גאון שלא מפסיק לדבר?!

 

חמשת החושים
בעלי: עם מה שומעים?
יאיר: עם האוזניים.
בעלי: עם מה רואים?
יאיר: עם העיניים.
בעלי: עם מה מריחים?
יאיר: עם האף.
בעלי: עם מה אוכלים?
יאיר: עם הפה. עם הפה גם אוכלים וגם מדברים!
בעלי: עם מה מציירים?
יאיר: עם טוש!

 

לא תאכל לא תגדל
יאיר מסביר לי למה אם אוכלים אז גדלים.
יאיר: האוכל נכנס לפה, עובר בגרון, מגיע לבטן, והבטן מפרקת אותו. האוכל עובר לכל המקומות בגוף – לרגליים, לידיים, לראש… האוכל מגיע לראש, הוא נדחף למעלה ואז הצוואר מתארך… וככה גדלים.
אני: האוכל נדחף למעלה, וככה אתה נהיה ארוך יותר?
יאיר: כן.

 

בת של פולנייה
יאיר: אימא, אני רוצה משהו לאכול.
אני: יאיר, אנחנו תכף הולכים לסבתא. עדיף שלא תאכל עכשיו, כדי שיהיה לך מקום בבטן לאוכל של סבתא.
יאיר: אל תדאגי, בדרך לסבתא הבטן שלי תסיים לפרק את כל האוכל.

 

husband material

אני, בעלי ואייל יורדים במעלית. בגלל שאני עובדת מהבית, ברוב הימים אני מתלבשת בסגנן ספורטיבי משהו. באותו יום התחשק לי להשקיע והתלבשתי בצורה אלגנטית.
אני (לבעלי): נו… אין לך משהו להגיד על איך שאני לבושה…
אייל: אימא, את לבושה מאוד יפה, ואת נראית מקסים.
אני: תודה, מתוק שלי!
אייל: וגם אם הייתי חושב שאת לא לבושה יפה, לא הייתי אומר לך.

 

דיוק
אנחנו יוצאים מההורים שלי ביום שישי בשעת בין ערביים.
בעלי (לילדים): קדימה, להיכנס לאוטו! מהר, מהר, לפני שיבואו מפלצות לאכול אותנו!
יאיר: נו, אבא….! המפלצות באות רק בלילה!!

 

רוב הילדים איחלו למדינת ישראל שתקבל הרבה מתנות. לי יש ילד פרקטי.

שיחות על החיים עם הילדים #6

ברכבל בחרמון
בערב פסח נסענו עם הילדים לחרמון, ועלינו למעלה ברכבל. למטה לא היה כבר שלג, אבל תוך כדי העלייה למעלה, התחילו ניצנים.
אני: יאירי, תראה! הנה שלג!
יאיר: אז סימן שאבא נסע נכון.

 

אחים
אייל (ליאיר): יאיר, תבין. אני אח שלך ואני אוהב אותך. גם אם אני כועס עליך, אני עדיין אוהב אותך.

 

אייל: איזה כיף ליאיר שיש לו אח גדול כמוני. אבל בעצם בזכותו אני אח גדול.
בעלי: נכון.
אייל: ובזכותי אתה אבא.
בעלי: כן, ואמא היא אמא.
אייל: נכון. לפני שנולדתי הייתם סתם, בעל ואישה, אבל לא הייתם הורים. בזכותי אתם הורים.

 

פולניה
שילוב של ילד רזה, ארוך ובררן באוכל ביחד עם סבתא פולניה, חייב כמובן להוביל למצב שבו היא מנסה לדחוף לו אוכל בכל פעם שהיא רואה אותו.
אמא שלי: יאירי, קח… אם לא תאכל לא תגדל…
יאיר (כועס): מי שיישן – גדל!

 

לאחרונה גילינו מחדש את ז'אנר משחקי הקופסה, ואני שולחת את הילדים לשחק בהם ביחד ולעזוב אותי בשקט.

לאחרונה גילינו מחדש את ז'אנר משחקי הקופסה, ואני שולחת את הילדים לשחק בהם ביחד ולעזוב אותי בשקט.

קייטנת אמא לפסח: יום פעילות על פריז ומגדל אייפל

יום אחד יאיר ניגש אליי ואמר לי שהוא רוצה שניקח אותו לפריז, כדי שהוא יוכל לבקר במגדל אייפל ולאכול במסעדה שיש בקצה.
אני, כמובן, עשיתי את הדבר המתבקש במצב הזה: לקחתי את זה נורא ברצינות, נלחצתי, וניגשתי לדון בנושא עם בעלי.

אני: יאיר אמר לי שהוא רוצה לטוס לפריז ולבקר במגדל אייפל. מה עושים? … הרי בכלל אין לנו כסף לנסוע לחו"ל, וגם אם היה, ממש לא הייתי רוצה לנסוע לפריז… אולי לבריסל או אמסטרדם, אבל לא לפריז…
בעלי: אה, כן, זה. אמרתי לו שניקח אותו.
אני: מה?! איך הבטחת לילד כזה דבר?! מה נעשה?!
בעלי (משתומם): לא אמרתי לו מתי ניקח אותו. אם הוא רוצה שטיול בר המצווה שלו (הערה: זה עוד 9 וחצי שנים, כן?) יהיה לפריז, אני מה אכפת לי, בבקשה…

נו, גברים.

נזכרתי ששני הילדים בחופש ביום שלפני ליל הסדר, ובגלל שאני אימא רכת לבב, מיד הבטחתי לילדים שאעשה להם יום פעילות על פריז ומגדל אייפל, ובמסגרתו גם נראה את הסרט "מפלצת בפריז" שהקלטתי להם ביס מקס.

חיפשתי כל מיני פעילויות על פריז ומגדל אייפל ברשת, ולא מצאתי כמעט כלום שיכול להתאים לילדים, אז נאלצתי להמציא את הרוב בעצמי. יש כל מיני רעיונות לפעילויות ברשת – אבל לעניות דעתי הם לא מתאימים לילדים בגילאים של הילדים שלי (7 ואוטוטו 4).

התחלנו את היום עם האטלס המצויר לילדים. הסתכלנו איפה זה צרפת, איפה פריז, ואיך נראה הדגל הצרפתי. דיברנו על השפה שמדברים בה בצרפת ועל מאכלים צרפתיים כמו באגט וכל מיני סוגי עוגיות (הילדים מאוד אהבו את הרעיון).

נתתי לילדים ליצור את הדגל הצרפתי מחומרים שונים. כל אחד קיבל קרטון לבן, שחילקתי לשלוש עם עפרון. שפכתי על השולחן את כל חומרי היצירה שמצאתי: צורות מסול, מדבקות, פונפונים, גפרורים צבעוניים, קשים חתוכים ועוד. אמרתי לילדים למצוא חומרים בכחול, אדום ולבן ולהדביק אותם בחלקים הרלוונטיים בהתאם.

יצירת הדגל הצרפתי

במהלך היצירה הזו הסתבר לי שהילדים הם עם נורא עייף. הם כל הזמן התלוננו עד כמה הם עייפים ועד כמה זה קשה ועד כמה אין להם כוח. מעניין שכשנטשתי אותם לחצי שעה בשביל לעשות שיחת עבודה, הם פתאום גילו בגופם ובנפשם מספיק כוח בשביל להשלים את היצירה בכיף. אין קהל – אין הצגות.

הילדים והדגל הצרפתי שלהם

אחר כך קראנו קטע קצר על מגדל אייפל ושאלתי אותם שאלות הבנה עליו, כגון מי בנה את המגדל, כמה מדרגות יש בו וממה הוא עשוי. אייל זכר את כל הפרטים. דיברנו על כך שהמגדל קרוי על שם המתכנן שלו, גוסטב אייפל, ולכן אם הם יתכננו מגדל, יקראו לו מגדל זוסימן, והם מאוד התלהבו מזה.

למגדל אייפל יש אתר אינטרנט ממש נחמד, עם אפשרות צפייה של 360 מעלות בנוף מהמגדל. הסתכלנו על כל הכיוונים האפשריים, כולל מראות ביום ובלילה, והראיתי לילדים עוד מוניומנטים מרכזיים בפריז, כמו שער הניצחון (שממנו הם התלהבו במיוחד משום מה), מוזיאון הלובר עם הפירמידה, נהר הסיין ועוד.  אחר כך הראיתי להם תמונות מהביקור שלי ושל בעלי בפריז בשנת 2001.

תצוגה של 360מעלות באתר של מגדל אייפל

תצוגה של 360מעלות באתר של מגדל אייפל

הילדים רצו לעשות עוד קצת יצירה, אבל כזו שלא קשורה לפריז, אז נתתי להם להכין פרחים מחתיכות של קרטון ביצים, חרוזי סול ומנקי מקטרות. אייל ציין שזה בכל זאת קשור לפריז כי בפריז יש הרבה גנים יפים. גאוני.

פרחים מקרטון ביצים ומנקי מקטרות

שמתי לילדים את הסרט "מפלצת בפריז" (משהו על קרצייה של קוף שגדלה לממדי ענק… לא סגורה על זה… אבל בסרט הם ראו את מגדל אייפל ועוד כמה מקומות מפורסמים שהראיתי להם באתר, אז יאיר היה מבסוט), והלכתי לעשות שיחת עבודה וגם לעבוד קצת.
יאיר נרדם, ובינתיים אני ואייל אכלנו צהריים, ושיחקנו קצת, ואחר כך הכנו מדבקות וואשי טייפ בצורת הדגל הצרפתי ובצורת מגדל אייפל.

מדבקות מוואשי טייפ

כשיאיר התעורר, פנינו לאטרקציה המרכזית של היום – הכנת עוגיות בצורת מגדל אייפל! (עם חותכן שקניתי בכלל בברלין). הכנתי בצק לפי מתכון של עוגיות ג'ינג'ר וקרצתי מגדלי אייפל, עד שנמאס לי, ועברנו לקרוץ אותיות שיצרו את המילים "פריז", "מגדל אייפל" ו-"שער הניצחון".

עוגיות פריז ומגדל אייפל

היו עוד פעילויות שחשבתי עליהן, כמו למשל ללמד את הילדים לספור בצרפתית, לבנות את מגדל אייפל ממקלות ארטיק או מנקי מקטרות, או לבנות דגם שלו מנייר (יש פרינטבלס כאלה ברשת), אבל הילדים לא היו מעוניינים, ומבחינתם ההיי-לייט הכי מגניב היה העוגיות ואתר האינטרנט. בסך הכל היה לנו יום ממש כיפי, רגוע ונחמד, ואפילו חינוכי משהו 🙂

פרחים מתוקים במתנה לחג האביב

אביב הגיע פסח בא, וכל אימא יודעת מה זה אומר: מתנות לפסח לגננות. בגן של יאיר כבר לקחו על עצמן 2 אמהות לאסוף כספים לטובת מתנות, אבל אני רציתי בנוסף לכך להכין ביחד עם יאיר תשורה קטנה, סמלית ואישית לכל גננת. זו השנה האחרונה של יאיר בגן הפרטי. בשנה הבאה ילך לגן עירוני (אני מדחיקה. איך התינוק שלי גדל ככה?!). יאיר מאוד מאוד אוהב ללכת לגן ואת הגננות (עד כדי כך שפעם אחת כשהוא היה חולה, הוא התעקש ללכת לגן בכל זאת, ובסוף רק הגננת הצליחה לשכנע אותו שבגלל שיש לו חום כדאי שילך הביתה…), וגם אנחנו מאוד מאוד מרוצים מהגן, אז הרגשתי שאני רוצה לעשות אתו משהו מיוחד בשבילן.
כשאייל היה בגן, הכנתי אתו פעם עוגיות בצורת פרחים שהוא חילק. הפעם החלטתי על קונספט דומה, אבל הרבה יותר פשוט, שגם נותן הרבה יותר מקום להבעה העצמית של יאיר: פרחים מכדורי שוקולד.

פרח מכדור שוקולד

גזרתי פרחים מנייר ורוד (ביד חופשית). יאיר צבע אותם בטושים. אפשר כמובן להדביק מדבקות וכאלה.

יאיר מכין פרחים

הכנו כדורי שוקולד (פעילות מהנה וטעימה שמתקיימת אצלנו בבית בערך פעם בשבוע). יש מתכון לכדורי שוקולד בבלוג הבישול שלי, "פשוט מבשלת", כולל מתכון לכדורי שוקולד לפסח.

הרכבתי פרחים: השחלתי את פרח הנייר על שיפוד, מעליו השחלתי מנז'ט קאפקייקס קטן, ומעליו את כדור השוקולד. עטפתי את השיפוד בוואשי טייפ ירקרק.

יצא פשוט מקסים! וזו מתנה קטנה וחמודה שאפשר לחלק גם בליל הסדר.

פרחים צבעוניים מכדורי שוקולד

פרחים צבעוניים מכדורי שוקולד

רוצים לקרוא עוד פוסטים על האביב? אני משתתפת בבלוג-הופ שמוקדש לנושא. אתם מוזמנים לסור לבלוג של איריס ורשבסקי ולקרוא על עיצוב שולחן חגיגי ואביבי, והדרכה להכנת פרח נייר ענקי (אני צריכה לנסות את זה בהזדמנות).

אמא עובדת מהבית

בשבוע שעבר הלכתי עם אייל לקחת את יאיר מהגן, ובדרך דיברנו. כלומר, אייל דיבר וסיפר לי על משחקי המחשב החדשים שהמציא בראש שלו, ועל תכניותיו לעתיד, ועוד ועוד, כמו תמיד. הזכרתי לו שבשבוע שלפני פסח אין בית ספר, והוא הולך לקייטנה. הוא שאל אם אבא שלו גם יהיה בחופש. הסברתי לו שרק בתי הספר והגנים בחופש, שאר האנשים הולכים לעבודה, וגם אבא, וגם אני עובדת בשבוע הזה, למרות שאני בבית.

אייל: בעבודה הקודמת שלך עבדת בתל אביב, שזה רחוק.
אני: נכון.
אייל: בגלל שזה רחוק, התחלת לעבוד מהבית, כדי שתוכלי לקחת אותי מבית הספר בצהריים. אם היית ממשיכה לעבוד בתל אביב, לא היית מספיקה להגיע לקחת אותי, ואז הייתי הולך לצהרון. אבל אני לא רוצה ללכת לצהרון. אני מעדיף שאת תיקחי אותי מבית הספר ואני אבוא הביתה. אני מעדיף להיות אתך בבית. טוב לי בבית.
אני: בגלל זה עשיתי את זה.

כך, בפשטות, אמר לי הבן שלי: אימא, אני צריך אותך.

אני אוהבת את העבודה מהבית. היא מאפשרת לי לסדר לעצמי את שעות העבודה כפי שנוח לי (אני לא טיפוס של בוקר). שקט לי ואני יותר ממוקדת, אין רעשים או הסחות דעת מצד קולגות. אין בוס ששופט אותי לפי הנוכחות שלי במקום לפי התפוקה שלי. טוב לי וכיף לי.
מצד שני, לא פשוט להיות פרילאנסרית. הופשטתי מכל מנעמי ההייטק. אין רכב צמוד והחזרי שיחות בסלולאר. אין בונוס שנתי ושי לחג. אין פעילות לילדי העובדים. אין שיחות במסדרון, אין ארוחות צהריים משותפות ואין תחושת חברותא. אין קרן השתלמות וביטוח מנהלים.
והתדמית, הו התדמית. תחושת הערך. אני, אשת המקצוע המהוללת והמשובחת, בעלת מעל 10 שנות ניסיון, מקצוענית לעילא ולעילא, נמצאת היום במקום אחר לגמרי (מאחור?), ואני גם מרוויחה פחות מחצי ממה שהרווחתי בעבר.

אבל הבן שלי צריך אותי בבית עכשיו, ולחשוב שאני מסוגלת לעשות את זה בשבילו, להיות שם בשבילו, גורם לשמש שאצלי בבטן להאיר את כל המקומות החשוכים והמפקפקים שנמצאים אצלי בגוף ובנשמה.
עכשיו, יותר מתמיד, אני מבינה שאני אימא, ומה זה אומר.

תלוי בחדר העבודה שלי, מעל המחשב, שלא אשכח.

תלוי בחדר העבודה שלי, מעל המחשב, שלא אשכח.

שיחות על החיים עם הילדים #5

מפנקת אתכם בעוד סבב שיחות, לכבוד החג.

הגדרה עצמית
אייל
: אני ילד מחודד.
בעלי: מה זאת אומרת מחודד?
אייל: נו… מחודד. אמא, תסבירי לו.
אני: אה, אתה מתכוון ילד מחונן…

 

מה נשים רוצות
אני: יאיר, אני רוצה שתכין למיקה ברכה ליום ההולדת שלה. אבל תצייר לה משהו של בנות, בלי עכבישים.
<יאיר עושה פרצוף>
אני: מה בנות אוהבות?
יאיר: פרחים. וגם לב. אז זה מה שאני אצייר לה. בוורוד.

 

שנות האלפיים
אייל
: אמא, השן שלי עומדת ליפול. תשלחי לפייה מייל.
<מאוחר יותר>
אייל: אבא, נפלה לי השן! צריך לסמס לפייה.
אני: זה בסדר, כבר שלחתי לה מייל.

 

אמת בפרסום
סיפרתי ליאיר שבחודש יוני נחגוג לו יום הולדת בגן ביחד עם החבר שלו, עומר. הסברתי לו שחודש יוני זה בקיץ.
ביום שישי האחרון היה שרב, ויאיר לבש בגדים קצרים לגן.
יאיר (כועס): אימא, היום היה קיץ, ולא הייתה לי יום הולדת עם עומר!

 

מה את מתווכחת
יאיר צייר ציור עם כדור הארץ, פצצות, רובוט ענק ועוד דברים בסגנון.

יאיר: אימא, זה ציור לפסח.
אני: אבל יש פה את כדור הארץ, ופצצה, ורובוט. מה הקשר לפסח?
יאיר: זה ציור לפסח כי ככה אני החלטתי.

 

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

שיחות על החיים עם הילדים #4

ריגושים
בעלי: רוצים לבוא איתי למלא דלק? נקנה גם בקבוקי מים, ושוקו!
אייל: כן!! כן!! כן!!
יאיר (מגלגל עיניים): זה לא מרגש אותי.

 

הדובר
אמא בגן של יאיר
: אז תגידי, באיזה שבוע את?
אני: אני לא בהריון, מותק…
אייל (מתערב בשיחה): פשוט עוד נשארה לה קצת בטן מהלידה של יאיר.

 

אבחנה
אני ואייל בחוץ, גשם מתחיל לטפטף, ואנחנו נטולי מטרייה.
אייל: לא נורא, גשם זה רק מים. אלא אם כן הוא רעיל.

 

 

קשה, קשה
יאיר: אני עייף…
אני: למה אתה כל כך עייף?
יאיר: כי עבדתי קשה.
אני: מתי עבדת קשה?
יאיר: בגן.
אני: במה עבדת כל כך קשה בגן?
יאיר: כל היום שיחקתי ועשיתי עבודות. זה מאוד קשה ומעייף.

אחרי שהוא עובד קשה בגן כל היום, ליאיר יש משמרת שנייה גם בבית.

אחרי שהוא עובד קשה בגן כל היום, ליאיר יש משמרת שנייה גם בבית.

איזה כיף להיות קצת חולה

איזה כיף להיות קצת חולה.
אני מספר לכולם שיש לי וירוס,
ונח במיטה עם חמודי.
הייתי צריך לבלוע סירופ מגעיל
אבל אחר כך שתיתי מיץ אננס.

איזה כיף להיות קצת חולה.
אמא פינקה אותי וקנתה לי שוקולדים.
שלא אכלתי בסוף.
וגם סושי.
שגם לא אכלתי בסוף.
אבל קלמארי אכלתי קצת.

איזה כיף להיות קצת חולה.
יש לי תירוץ לא להכין שיעורים.
ולעמוד ליד אימא ולדבר במשך שעות.
וכך היא לא יכולה לעבוד.

איזה כיף להיות קצת חולה.
כולם מלטפים אותי ואומרים שאני מסכן.
אבל אני בעצם די נהנה.

 

אייל עם חום ועם חמודי

אייל עם חום ועם חמודי

פורים 2013

אני לא סובלת את החג הזה. מעולם לא אהבתי להתחפש. גם הילדים שלי הם לא חובבי תחפושות גדולים. דווקא יש לנו ארגז תחפושות בבית, והילדים באמת משתמשים בחרבות ובמגנים שנמצאים בו כדי לנהל כל מיני מלחמות, אבל אני לא קוראת לזה "להתחפש" (אני בדרך כלל קוראת לזה "לא בסלון!!!" ולפעמים גם "לא במטבח!!!!"). בניגוד לשנים קודמות, בהן אייל השהה את ההחלטה על תחפושת עד ליום-יומיים לפני החג, ואני נאלצתי להרים טלפונים לכל החנויות ברדיוס הערים הסמוכות, כדי לבדוק אם נשארה להם התחפושת שהוא רוצה, השנה הילדים עשו לנו חיים קלים והחליטו על תחפושות פשוטות. אייל התחפש לאביר ויאיר לבנאי.

שני הילדים מאוד נכנסו לתפקיד

שני הילדים מאוד נכנסו לתפקיד

אני ואייל הכנו משלוח מנות נחמד מבקבוק של 1.5 ליטר וכובע ליצן.

אייל ומשלוח המנות

אייל ומשלוח המנות

כרגיל במסגרות החינוכיות, החגיגות החלו שבוע לפני פורים. בגן של יאיר איפרו את הילדים כל יום בצורה אחרת. היה גם יום פיג'מות שבו כל הילדים הופיעו בפיג'מות מושקעות, ויאיר בגטקעס בצבע לבן עם חורים (זו הפיג'מה שלו!).

הילדים מביימים סצנה עם יאיר המחופש לאריה

הילדים מביימים סצנה עם יאיר המאופר כאריה

בבית הספר של אייל היה צריך להופיע  בכל יום עם תחפושת אחרת. זו ההזדמנות להודות לאימא שלי, שמבלי לדעת קנתה לאייל חליפה ירוקה לפני כמה שבועות, וכך היו לו בגדים ירוקים ללבוש ביום הירוק. ביום ההפוך בנים-בנות אייל לא רצה להשתתף, ובסוף התפשרנו על חולצה אדומה. בטח יעבור לו עוד כמה שנים.

 השנה חופש פורים ארך יומיים, כשביום הראשון שני הילדים היו בחופש, וביום השני רק אייל היה בחופש. מכיוון שנלחצתי מהמחשבה של לבלות עם 2 הילדים בבית לבדי, החלטתי לעשות את הדבר הבלתי הגיוני ולהזמין חברות עם ילדיהן אלינו הביתה, ולעשות לילדים הפעלה של הכנת עוגיות ומתוקים למשלוחי מנות. אמנם היה בלגן, אבל גם ממש ממש מגניב. יש לי חברות מהממות, הילדים היו מקסימים, וכולם נהנו להכין דברים ולשחק עם כולם. הצילומים של חברתי מירב.

הילדים מקשטים קאפקייקס

הילדים מקשטים קאפקייקס

הילדים מכינים עוגיות עם ריבה, כדורי שוקולד, שיפודי מרשמלו ותותים, ומקשטים קופסאות עבור משלוחי המנות.

הילדים מכינים עוגיות עם ריבה, כדורי שוקולד, שיפודי מרשמלו ותותים, ומקשטים קופסאות עבור משלוחי המנות.

בהמשך היום אייל ויאיר שיחקו ב-x-box, עד שהצלחנו לנתקם ממנו באופן חד צדדי. ביקרנו בפתיחת תערוכת אנימה ומאנגה במסעדת ימאטויה בהוד השרון, וחזרנו הביתה ישירות לזרועות ה-X-box, עד שהצלחנו לנתקם ממנו שוב.

אייל בוחן קומיקס יפני על גאודי

אייל בוחן קומיקס יפני על גאודי

הילדים משחקים ב-x-box, במשחק Kinect Party

הילדים משחקים ב-x-box, במשחק Kinect Party

ביום שני הייתי עם אייל בתערוכת א-ב-גע-דע בבית התפוצות. על כך פוסט נפרד בהמשך. בין לבין גם חגגנו לאייל יום הולדת 7 במסיבת המבורגרים.

אם לצטט את אחת מחברותיי בפייסבוק: היה טוב, וטוב שנגמר 🙂