עפיפונים

2004-2005

מאוד מעניין לקרוא את מה שכתבתי כאן בשנה שעברה. סוף שנת 2004 היה די שונה מסוף שנת 2003.
מסתבר שבשבועיים האחרונים אני ובעלי הפכנו לחיות לילה, שחוזרים הביתה ביום שישי ב-5 בבוקר, וישנים ביום שבת עד 4 אחרי הצהריים (האמת היא שחשבתי שמיציתי את כל העיניין לפני 7 שנים. נראה כמה זמן נחזיק מעמד).
השנה האחרונה היתה טובה יותר מקודמתה, אבל אני עדיין מרגישה שיש לי עוד כברת דרך לעשות. אני מקווה שהשנה אצליח לעשות את הזינוק שאני כל כך מייחלת לו – בכל התחומים.
אם נעבור על המטרות שהגדרתי לעצמי בסוף השנה שעברה, אפשר לסכם:
1. לרדת במשקל – לא ממש הלך לי…
2. פיזרתי את ימי החופש יפה לאורך השנה, ולא הרגשתי במחסור.
3. בסוף לא נסענו לארה"ב, עקב המצב הכלכלי (שלנו, לא של המדינה).
4. הדרכון חודש! אפילו ויזה לארה"ב יש לי. בסוף נסענו לפראג.
5. השנה לא עשינו את ליל הסדר אצלנו. ארחנו בראש השנה (וגם זה התיש אותנו מספיק לכמה ימים)
6. אכן הצלחתי להשיג ציונים מעל ל-80. אני מקווה שהשנה אף אשתפר, ולא אתחיל לזרוק…
7. לפרגן לעצמי? אני עובדת על זה.
8. השתדלנו מאוד לשמור על קשר עם חברים ומשפחה. היו תקופות שהצלחנו יותר לשמור על קשר והיו פחות. אחד הדברים שהכי מרגיזים אותי בעולם המודרני, זה הדגש המופרז שאנחנו נותנים לעבודה, על חשבון האנשים שחשובים לנו באמת.
9. דווקא ביציאה מהשגרה עשיתי חיל השנה. הלכנו להמון הצגות, מופעים, הרצאות, סרטים וטיולים. חבל לי שרק השנה גיליתי את העולם הזה. זה כיף גדול.
10. ללכת לישון מוקדם? כנראה שאף פעם לא אצליח להגשים את החלום הזה.

ולסיום, המטרות והיעדים לשנת 2005. אני מבטיחה להגשים לפחות יעד אחד….

1. לרדת במשקל ולעשות כושר.
2. הרחבת המשפחה (הכוונה אינה לחתול שלישי במספר, למרות שחשבנו על זה…)
3. להמשיך לבלות, להגדיל את מאגר החברים ולבלות איתם יותר.
4. לקדם את עצמי. לשווק את עצמי. למרות שאני שונאת להתעסק עם זה.
5. לשפר את הדימוי העצמי וההערכה העצמית שלי.
6. למצוא זמן לתחביבים שלי.
7. להוציא ציונים גבוהים בלימודים, מעל 80 לפחות.
8. לנצל את ימי החופש בחוכמה.
9. לא לשכוח שהגוף צריך שינה, אוכל בריא, ונפש רגועה.
10. לכתוב יותר בבלוגים. אני מתחילה ממש להנות מזה 🙂

אני מאחלת לכולכם שנת 2005 נהדרת, שתצליחו להגשים את המטרות שלכם, ושתעשו המון כיף.

שקיות

לכל עדה יש מנהגים משלה. גם בעדה הפולנית ישנה מסורת העוברת מדור לדור, מפולניה לפולניה. לא מדובר במתכון סודי של גפילטע פיש, או בתורה "בכל דבר מהנה תמיד אפשר למצוא על מה להתלונן". מדובר באמנות העתיקה של איסוף שקיות.
כל בת ובן בעדה הפולנית יודעים על מה אני מדברת. בארון שמתחת לכיור, לרוב, שוכן לו עדר ענק של שקיות מכל הגדלים, הצבעים והמינים. כל אשה פולניה קנאית מאוד לגורל האוסף שלה. היא לעולם לא תתן במתנה שקית מהאוסף מרצונה החופשי, אלא אם כן מדובר בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, וגם אז לא תמיד.
ימי הולדת הם תמיד חגיגה אמיתית, כי בדרך כלל המתנות מגיעות בשקיות יפות… והכי מגניבות הן השקיות מחו"ל.
מי לא אוספת? אני, אימי, חמותי, גיסתי, הדודות והדודים. ממש מסורת משפחתית.
הייתי ביום שישי אצל ההורים שלי. אחותי בת ה-16 חיפשה משהו בארון שמתחת לכיור, והותקפה קלות על ידי עדר השקיות. בתגובה צעקה על אימי – "מתי כבר תזרקי את כל השקיות האלה??"
"אל דאגה, מותק", אמרתי לה, "כשתגדלי גם לך יהיה אוסף של שקיות משלך"…
(אתם חושבים שיש מצב שאימא תשאיל לי כמה? כבר שבועיים שלא עשיתי קניות.)