עפיפונים

שיחות על החיים עם הילדים #5

מפנקת אתכם בעוד סבב שיחות, לכבוד החג.

הגדרה עצמית
אייל
: אני ילד מחודד.
בעלי: מה זאת אומרת מחודד?
אייל: נו… מחודד. אמא, תסבירי לו.
אני: אה, אתה מתכוון ילד מחונן…

 

מה נשים רוצות
אני: יאיר, אני רוצה שתכין למיקה ברכה ליום ההולדת שלה. אבל תצייר לה משהו של בנות, בלי עכבישים.
<יאיר עושה פרצוף>
אני: מה בנות אוהבות?
יאיר: פרחים. וגם לב. אז זה מה שאני אצייר לה. בוורוד.

 

שנות האלפיים
אייל
: אמא, השן שלי עומדת ליפול. תשלחי לפייה מייל.
<מאוחר יותר>
אייל: אבא, נפלה לי השן! צריך לסמס לפייה.
אני: זה בסדר, כבר שלחתי לה מייל.

 

אמת בפרסום
סיפרתי ליאיר שבחודש יוני נחגוג לו יום הולדת בגן ביחד עם החבר שלו, עומר. הסברתי לו שחודש יוני זה בקיץ.
ביום שישי האחרון היה שרב, ויאיר לבש בגדים קצרים לגן.
יאיר (כועס): אימא, היום היה קיץ, ולא הייתה לי יום הולדת עם עומר!

 

מה את מתווכחת
יאיר צייר ציור עם כדור הארץ, פצצות, רובוט ענק ועוד דברים בסגנון.

יאיר: אימא, זה ציור לפסח.
אני: אבל יש פה את כדור הארץ, ופצצה, ורובוט. מה הקשר לפסח?
יאיר: זה ציור לפסח כי ככה אני החלטתי.

 

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

שיחות על החיים עם הילדים #4

ריגושים
בעלי: רוצים לבוא איתי למלא דלק? נקנה גם בקבוקי מים, ושוקו!
אייל: כן!! כן!! כן!!
יאיר (מגלגל עיניים): זה לא מרגש אותי.

 

הדובר
אמא בגן של יאיר
: אז תגידי, באיזה שבוע את?
אני: אני לא בהריון, מותק…
אייל (מתערב בשיחה): פשוט עוד נשארה לה קצת בטן מהלידה של יאיר.

 

אבחנה
אני ואייל בחוץ, גשם מתחיל לטפטף, ואנחנו נטולי מטרייה.
אייל: לא נורא, גשם זה רק מים. אלא אם כן הוא רעיל.

 

 

קשה, קשה
יאיר: אני עייף…
אני: למה אתה כל כך עייף?
יאיר: כי עבדתי קשה.
אני: מתי עבדת קשה?
יאיר: בגן.
אני: במה עבדת כל כך קשה בגן?
יאיר: כל היום שיחקתי ועשיתי עבודות. זה מאוד קשה ומעייף.

אחרי שהוא עובד קשה בגן כל היום, ליאיר יש משמרת שנייה גם בבית.

אחרי שהוא עובד קשה בגן כל היום, ליאיר יש משמרת שנייה גם בבית.

מסיבת יום הולדת אנגרי בירדז לאייל בן ה-7 (Angry Birds Birthday Party)

בגיל 5 ערכנו לאייל מסיבת אבירים ודרקונים. בגיל 6 ערכנו לו מסיבת דינוזאורים. השנה אייל החליט שהוא רוצה לחגוג את יום הולדתו ה-7 במסיבת angry birds.

גיל 7 הוא כבר גיל קצת גדול, ולמסיבה הוזמנו כמעט 30 ילדים, אז היה לנו ברור שנצטרך לחלק אותם לקבוצות וגם להתאים את הפעילות.

אייל סיפר בכיתה שהמסיבה היא מסיבת אנגרי בירדז, וחילק את ההזמנות שהכנתי במחשב (עם תמונה שהורדתי מהאינטרנט):

הזמנה - אנגרי בירדז

גם שולחן הממתקים היה בסימן אנגרי בירדז, עם דגלונים שהדפסתי מהרשת, ומכלי מים שהפכו לציפורים כחולות אחרי שהדבקתי עליהן פרצופים.

שולחן כיבוד אנגרי בירדז

ריכזנו את הילדים על מחצלת  ושאלנו אותם מה זה אנגרי בירדז (ציפורים כועסות!), למה הציפורים כועסות (כי החזירים לקחו להן את הביצים!) ואמרנו להם שהמשימה שלהן היום היא לצבור נקודות בתחנות, וזאת כדי לעבור לשלב הבא – שבו ישיגו את הביצים.

חילקנו אותם לשתי קבוצות – ציפורים אדומות וציפורים צהובות. כל ילד קיבל סרט לראש מבריסטול בצבע הקבוצה שלו, וישב להכין לו את פרצוף הציפור שלו. בשביל זה, חילקנו טושים שחורים, מדבקות של עיניים (קנויות) ומדבקות של מקורים (שהדפסתי על נייר מדבקה וגזרתי). אחר כך הם באו אליי, שאשדך להם את קצוות הסרט, והילדים חבשו אותם על הראש.

אייל עם כתר ציפור אדומה

 

כתר ציפור צהובה

חשפנו את לוח המשימות עם שמות התחנות וכמות הנקודות שצריך להשיג בכל אחת

לוח התחנות והנקודות

תחנת "באולינג חזירים" הייתה מורכבת מבקבוקי 1.5 ליטר שהדבקנו עליהם פרצופים של חזירים. הילדים היו צריכים לזרוק כדור (אדום – בקבוצה האדומה, וצהוב – בקבוצה הצהובה. גם ציירתי עליהם פרצופים של ציפורים) ולהפיל אותם, על כל 10 בקבוקים שהם הפילו, הם קיבלו מדבקה של 100 נקודות והדביקו אותה בריבוע המתאים בלוח הנקודות.

באולינג חזירים

בתחנת "פיצוץ חזירים" שחררנו 10 בלונים ירוקים, עליהם ציירתי פרצופים של חזירים. בכל בלון הכנסתי מדבקה עם המספר 100. הילדים היו צריכים לפוצץ את הבלונים, למצוא את 10 המדבקות, ולהדביק אותן במקום המתאים בלוח. לצערי אין לי תמונה של זה.

בתחנת "קליעה למטרה" העמדנו לוח עם ציור של סצנה מהמשחק ופרצופים של חזירים. הילדים היו צריכים לפגוע בחזירים עם כדור (אדום – בקבוצה האדומה, וצהוב – בקבוצה הצהובה. גם ציירתי עליהם פרצופים של ציפורים). על כל פגיעה קיבלו מדבקה של 100 נקודות, והיו צריכים להדביק אותה במקום המתאים בלוח.

לוח קליעה למטרה

 

כדורי אנגרי בירדז

 

 

הילדים קולעים למטרה

 

בתחנת "כתב סתרים" הילדים היו צריכים להרכיב פאזל של מקרא שפת סתרים. בשפה זו, כל ציור של חזיר מסמל אות אחרת. אחרי שסיימו, הם קיבלו ביטוי בשפת הסתרים שהיו צריכים לפענח (כל קבוצה קיבלה ביטוי אחר). הביטויים היו – "הביצים בבטן" ו-"מלך החזירים", שבעצם מצביעים למקום שבו מוחבאות הביצים. כשהם סיימו את המשימה, הם קיבלו מדבקה של 1000 נקודות, שהיו צריכים להדביק במקום המתאים.

הרכבת פאזל שפת סתרים

הילדים מרכיבים את הפאזל

פענוח כתב הסתרים

 

אחרי שהקבוצות סיימו את כל התחנות, חשפנו את עוגת יום ההולדת – עוגת אנגרי בירדז כמובן – והרמנו את אייל על כיסא.

עוגת אנגרי בירדז

אייל והעוגה שלו

 

ולבסוף הגיע הזמן לגולת הכותרת… פיניאטה בצורה של מלך החזירים!! בעלי הכין את הפיניאטה במהלך השבוע שלפני יום ההולדת. מילאנו אותה בשקיות קטנות עם סוכריות, שעליהן הדבקתי ציור של ביצה, בסוכריות טופי בתפזורת, ובסרטי קרפ ירוקים ("דם חזירים"). הילדים היכו בפיניאטה באמצעות lightsaber (חרב אור) מפלסטיק (רפרנס ל-angry birds star wars כמובן), ובסוף קרעו אותה בידיים, וכל זאת בשביל להשיג עוד ועוד סוכריות…

פיניאטת מלך החזירים

תוכן הפיניאטה

הילדים מכים בפיניאטה

הפיניאטה נקרעתזו הייתה מסיבה משגעת והילדים ממש ממש נהנו, ואייל היה מבסוט. פשוט כיף של מסיבה.

 

פורים 2013

אני לא סובלת את החג הזה. מעולם לא אהבתי להתחפש. גם הילדים שלי הם לא חובבי תחפושות גדולים. דווקא יש לנו ארגז תחפושות בבית, והילדים באמת משתמשים בחרבות ובמגנים שנמצאים בו כדי לנהל כל מיני מלחמות, אבל אני לא קוראת לזה "להתחפש" (אני בדרך כלל קוראת לזה "לא בסלון!!!" ולפעמים גם "לא במטבח!!!!"). בניגוד לשנים קודמות, בהן אייל השהה את ההחלטה על תחפושת עד ליום-יומיים לפני החג, ואני נאלצתי להרים טלפונים לכל החנויות ברדיוס הערים הסמוכות, כדי לבדוק אם נשארה להם התחפושת שהוא רוצה, השנה הילדים עשו לנו חיים קלים והחליטו על תחפושות פשוטות. אייל התחפש לאביר ויאיר לבנאי.

שני הילדים מאוד נכנסו לתפקיד

שני הילדים מאוד נכנסו לתפקיד

אני ואייל הכנו משלוח מנות נחמד מבקבוק של 1.5 ליטר וכובע ליצן.

אייל ומשלוח המנות

אייל ומשלוח המנות

כרגיל במסגרות החינוכיות, החגיגות החלו שבוע לפני פורים. בגן של יאיר איפרו את הילדים כל יום בצורה אחרת. היה גם יום פיג'מות שבו כל הילדים הופיעו בפיג'מות מושקעות, ויאיר בגטקעס בצבע לבן עם חורים (זו הפיג'מה שלו!).

הילדים מביימים סצנה עם יאיר המחופש לאריה

הילדים מביימים סצנה עם יאיר המאופר כאריה

בבית הספר של אייל היה צריך להופיע  בכל יום עם תחפושת אחרת. זו ההזדמנות להודות לאימא שלי, שמבלי לדעת קנתה לאייל חליפה ירוקה לפני כמה שבועות, וכך היו לו בגדים ירוקים ללבוש ביום הירוק. ביום ההפוך בנים-בנות אייל לא רצה להשתתף, ובסוף התפשרנו על חולצה אדומה. בטח יעבור לו עוד כמה שנים.

 השנה חופש פורים ארך יומיים, כשביום הראשון שני הילדים היו בחופש, וביום השני רק אייל היה בחופש. מכיוון שנלחצתי מהמחשבה של לבלות עם 2 הילדים בבית לבדי, החלטתי לעשות את הדבר הבלתי הגיוני ולהזמין חברות עם ילדיהן אלינו הביתה, ולעשות לילדים הפעלה של הכנת עוגיות ומתוקים למשלוחי מנות. אמנם היה בלגן, אבל גם ממש ממש מגניב. יש לי חברות מהממות, הילדים היו מקסימים, וכולם נהנו להכין דברים ולשחק עם כולם. הצילומים של חברתי מירב.

הילדים מקשטים קאפקייקס

הילדים מקשטים קאפקייקס

הילדים מכינים עוגיות עם ריבה, כדורי שוקולד, שיפודי מרשמלו ותותים, ומקשטים קופסאות עבור משלוחי המנות.

הילדים מכינים עוגיות עם ריבה, כדורי שוקולד, שיפודי מרשמלו ותותים, ומקשטים קופסאות עבור משלוחי המנות.

בהמשך היום אייל ויאיר שיחקו ב-x-box, עד שהצלחנו לנתקם ממנו באופן חד צדדי. ביקרנו בפתיחת תערוכת אנימה ומאנגה במסעדת ימאטויה בהוד השרון, וחזרנו הביתה ישירות לזרועות ה-X-box, עד שהצלחנו לנתקם ממנו שוב.

אייל בוחן קומיקס יפני על גאודי

אייל בוחן קומיקס יפני על גאודי

הילדים משחקים ב-x-box, במשחק Kinect Party

הילדים משחקים ב-x-box, במשחק Kinect Party

ביום שני הייתי עם אייל בתערוכת א-ב-גע-דע בבית התפוצות. על כך פוסט נפרד בהמשך. בין לבין גם חגגנו לאייל יום הולדת 7 במסיבת המבורגרים.

אם לצטט את אחת מחברותיי בפייסבוק: היה טוב, וטוב שנגמר 🙂

שיחות על החיים עם הילדים – #2

אנחנו שוקלים להחביא טייפ מקליט בחדר של הילדים. כשהם מדברים אחד עם השני לפני השינה, הם עושים את זה ממש מהר, ואנחנו לא מספיקים לצותת להם כמו שצריך.

תעמולת בחירות
אייל
: יאיר, אולי נשלים?
יאיר: לא רוצה.
אייל: יאיר, מה שארץ ישראל צריכה זה שקט ושלווה. שנוכל לחיות בשקט, ללמוד בשקט. בגלל זה חשוב שגם אנחנו נשלים.
יאיר: בסדר.

 

מגלה כישרונות צעירים
אייל
: יאיר, אתה יכול להשתתף בתחרות החוסר נימוס או תחרות המעצבנות.
יאיר: לא נכון!!! לא יפה!!!
אייל: מה, אתה ממש טוב בזה. כדאי לך, אתה תראה, אתה תנצח בקלות.

 

בנוי לקשר
אייל
(על הדג בתנור שהכנתי לו לצהרים): זה היה מעולה. חבל שאי אפשר להתחתן איתו.

 

חינוך לגיל הרך
אני: אייל, בוא, אנחנו הולכים לקחת את יאיר מהגן. תסגור את הטלוויזיה.
אייל (לחמודי):  חמודי, אנחנו הולכים. אני לא מרשה לך לראות טלויזיה! אתה קטן מידי בשביל זה. אין תכניות שמתאימות לך.

חמודי שומר השלט

תרשים זרימה: תהליך שיחה עם הילדים

אבל על angry birds space ועל star wars ועל לגו ועל עוגיות אפשר לדבר במשך שעות, כן?

תרשים זרימה: תהליך שיחה עם הילדים

יצירה לחנוכה

באחד מימי חופשת חנוכה אייל ראה אותי משתמשת בוואשי טייפ בשביל לתלות ציורים של הילדים על הקיר, והזכיר לי שמזמן לא עסקנו ביצירה. הבטחתי לו שנעשה יצירה לחנוכה, מכיוון שבכל מקרה רציתי לשבת קצת עם הילדים ולהכין קישוטי חג לבית. כל הבלוגים שאני קוראת מתכוננים עכשיו לכריסטמס ומציפים את ה-RSS שלי בשלל פוסטים משגעים על קישוטים שונים, ואני מודה – אני מקנאה. התכונה הזו, היצירתיות, הרעיונות – זה מכניס את הראש שלי לסחרור, וגם אני רוצה לקחת חלק בפעילות כל כך יצירתית ושמחה!

 

< הערת ביניים אישית >
עד לא מזמן היה לי חסם מסוים בכל מה שקשור לחלל הסלון והכניסה לבית. יש לנו סלון יפה ומעוצב, והרגשתי שלתלות בו קישוטים ששונים מהקו העיצובי שלו, מהווה מעין חציית קו אדום פולני שקשור לכללי עיצוב וסידור הבית. במסיבת יום הולדתי תלינו בסלון שרשרת דגלונים שהכנתי לקישוט, ועדיין לא הורדנו אותם. אני כל כך אוהבת אותם, וכנראה שהנוכחות שלהם היא זו שגרמה לי להבין שעם כל הכבוד לקוד הפולני, זה הבית שלי וזכותי לתלות בו איזה קישוטים שאני רוצה, גם אם הם חסרי טעם או מבולגנים. זה בית שחיים בו אנשים ושאמור לייצג את החיים האלו.
</ הערת ביניים אישית >

 

התחלנו ביצירה פשוטה – שלפתי ערכה שקניתי לפני כמה שנים ובסוף לא השתמשנו בה. הערכה כוללת צורות מ"נייר קסם" שחור, שכאשר חורטים עליו עם מקל עץ, מתגלה השכבה הצבעונית מתחת. כל ילד בחר לעצמו צורות והם ישבו לחרוט.

היצירה של אייל

היצירה של אייל. לסביבון יש את הספרה 8 על הידית לציון שמונת ימי חנוכה.

היצירה של יאיר

היצירה של יאיר

זה היה החימום, כשתוך כדי אני מגלגלת בראש רעיונות נוספים ליצירה.

גזרתי צורות של סביבונים מנייר בריסטול לבן. כל ילד קיבל 3 סביבונים, צייר עליהן בטושים וקישט אותם עם מדבקות, צורות מסול ודבק נצנצים. אחר כך הדבקתי אותן אחת לשנייה ליצירת סביבון תלת מימדי, שתלינו בסלון.

 

אייל צייר סצנה מהמשחק angry birds

אייל צייר סצנה מהמשחק angry birds

וכן סצנה מהמשחק angry birds space

וכן סצנה מהמשחק angry birds space

וכך זה נראה בתלת מימד

וכך זה נראה כשכל החלקים מחוברים והסביבון תלוי

 

עוד זווית של הסביבון של אייל. את הצד הזה הוא קישט עם דבק נצנצים.

עוד זווית של הסביבון של אייל. את הצד הזה הוא קישט עם דבק נצנצים.

יאיר הדביק צורות סול שונות על חלקי הסביבון שלו

יאיר הדביק צורות סול שונות על חלקי הסביבון שלו

הסביבון של יאיר מזווית נוספת

הסביבון של יאיר מזווית נוספת

אני ואייל הכנו מדבקות מוואשי טייפ בצורות של סביבונים, כוכבים ונרות, לקישוט החלונות היוצאים אל המרפסת. בזמן שאני ואייל יצרנו, נתתי ליאיר לקשט כד חרס קטן עם מדבקות.

מדבקות washi tape על החלון

מדבקות washi tape על החלון

מדבקות washi tape בצורת כוכבים ונר

מדבקות washi tape בצורת כוכבים ונר

מדבקות washi tape בצורת סביבונים

מדבקות washi tape בצורת סביבונים

בחו"ל נהוג לקשט את דלת הכניסה ולתלות עליה wreath – זר עגול ומקושט. החלטתי שגם אנחנו צריכים לקשט את דלת הכניסה שלנו – אבל עם חנוכייה! הכנו "נרות" ממקלות ארטיק עבים, שעליהם הדבקתי "להבות" מנייר שהילדים צבעו. מאחורי כל מקל הדבקתי מגנטים.
סידרנו את הנרות בצורת חנוכייה על דלת הכניסה, לפי מספר הנרות שצריך להדליק באותו יום + השמש. בכל יום הוספנו נר.

חנוכיית דלת הכניסה שלנו - נר שביעי של חנוכה

חנוכיית דלת הכניסה שלנו – נר שביעי של חנוכה

שמחתי מאוד שהצלחתי להגשים את חלומי לקשט את הבית לכבוד החג, גם אם לא מדובר בעיצובים מוקפדים ומפונפנים שעבדנו עליהם שעות. הילדים נהנו מאוד מהיצירה, ונהנו עוד יותר לראות את היצירות שלהם תלויות לראווה ולגאווה.
אני כל כך אוהבת את הקישוטים האלה, ולמרות שחנוכה כבר עבר, עדיין לא הורדתי אותם. אני נהנית בכל פעם שאני מסתכלת עליהם…
אני רוצה להפוך את זה למסורת ולקשט את הסלון ואת דלת הכניסה בכל חג שיגיע. הבא בתור הוא ט"ו בשבט.

 

שיחות על החיים עם הילדים – #1

טוב, נשברתי. אני לא יכולה להפריד בין פוסטים על שיחות עם אייל לבין פוסטים על שיחות עם יאיר. הם התחילו לדבר אחד עם השני וכל זה.

זהות

אייל (לחמודי): חתול טוב…. אתה חתול טוב…. אתה חתול יותר טוב מיאיר! ויאיר בכלל לא חתול.
יאיר: אני כן חתול!
אייל: לא, אתה ילד בן שלוש וחצי.
יאיר: אני חתול!
אייל: לא, אתה לא.
יאיר: חתול חתול חתול!
אייל: אימא, נכון שיאיר לא חתול?
אני: לא ממש, לא.
יאיר: אני כן חתול! אני רוצה להיות חתול…
אני: אתה יכול להיות חתול וירטואלי.

 

הסבון בכה מאוד

אייל (קורא שלט): "תדלק 50 ליטר ומעלה, וקבל רחצה חיצונית חינם"
אני: כן.
אייל: טוב נו, אבל אנחנו לא מאמינים לפרסומות.
אני: זו לא בדיוק פרסומת. הם פשוט מודיעים לך שאם תתדלק יותר מ-50 ליטר תוכל לקבל רחצה חיצונית בחינם. כדי שתדע. עכשיו אתה יכול לבחור אם אתה רוצה לתדלק כזו כמות. או לתדלק בכלל.
<אייל חושב>
אייל: טוב, גם ככה אבא לא רוחץ את האוטו. הוא לא רחץ אותו כבר לפחות שנתיים.
אייל: הוא אוהב שהאוטו מלוכלך. וגם מבפנים הוא לא מסודר ומלא בלגן. וגם יש עליו כל מיני סימנים מבחוץ.
אייל: ככה זה שומר עליו שלא יגנבו אותו, כי אף אחד לא רוצה אוטו כזה מלוכלך ומבולגן. חוץ מאבא.

 

השלמה

אייל: יאיר, בוא נשלים. לא השלמנו כבר שנה.
יאיר: טוב.
אייל: זה אומר שאנחנו לא רבים.
יאיר: טוב.
<יאיר עושה קולות שמעצבנים את אייל>
אייל: יאיר! די! אמרנו שאנחנו משלימים!!

 

הזמן הצהוב

יאיר: אימא, אני רוצה בננה.
אני: אכלת כבר שתי בננות היום. זה מספיק. תכאב לך הבטן.
יאיר: אבל אני רוצה להיות חתול צהוב!
אני: אז?
יאיר: אז אני צריך לאכול בננה!
אני: למה, כי היא צהובה?
יאיר: כן!
אני: רוצה לאכול גבינה צהובה?
יאיר: כן! ייייישששש!!!

 

וגם לא רוצה

יאיר: אמא, אני לא יכול.
אני: בטח שאתה יכול.
אייל: אתה יכול, כמו הספר שאתה אוהב – הקטר הכחול שיכול.
אני: נכון.
יאיר: אני אוהב את הקטר הכחול שלא יכול.

 

אני מניחה שאין צורך לציין שדמויות ה- lego star vwars של דארת' ויידר וה- storm trooper הן שלי והושאלו לילדים לזמן מוגבל בלבד ולצורך הצילום.

אני מניחה שאין צורך לציין שדמויות ה- lego star wars של דארת' ויידר וה- storm trooper הן שלי והושאלו לילדים לזמן מוגבל בלבד ולצורך הצילום.

סדנת השף הצעיר בדומינו'ס פיצה

אני לא חושבת שיש מישהו שלא אוהב פיצה. זהו מאכל עם כל כך הרבה וריאציות, סגנונות ורמות – מפיצה על פיתה הכי פשוטה בעולם עם קטשופ וגבינה צהובה, ועד לפיצות גורמה על בצק דקיק ועם שלל תוספות וגבינות (פיצת תאנים וקממבר, מישהו?). להכין פיצה זה לא פחות כיף מלאכול פיצה, במיוחד עבור ילדים. מרדדים בצק, מורחים רוטב, מפזרים גבינה ושלל תוספות… כיף! לכן כשהוזמנתי לאירוע אמהות בלוגריות וילדיהן ב-domino's pizza, שכלל סדנת שף צעיר עבור הילדים, ידעתי שאייל ממש ישמח להשתתף וללמוד איך מכינים פיצה.

האירוע כלל גם הרצאה של הדיאטנית ורד יפה חאיק, שאותה אני מעריכה מאוד. ורד מתמחה בהשמנת ילדים וכותבת בבלוג הורות שפויה בעידן השפע – מניעת השמנת ילדים וטיפול בה. למרות שהילדים שלי רזים להפליא, אוכלים בריא ואוכל הוא לא issue אצלנו בבית, זה לא היה כך כשאני הייתי ילדה, ומצאתי את עצמי מזדהה עם הרבה דברים שקראתי בבלוג (מהצד של הילד ולא מהצד של ההורה). ורד חילקה לילדים תפזורת עם מילים בנושאי תזונה, ולאחר מכן שוחחה איתם על המרכיבים של ארוחה מאוזנת (פחמימות, חלבונים וכו'), ובאילו מאכלים ניתן למצוא אותם. היא גם חידשה לי כשסיפרה שגבינת מוצרלה בריאה יותר מגבינה צהובה רגילה, מכיוון שיש בה יותר סידן ופחות מלח. לא הייתי מודעת לזה.

לאחר מכן התחלנו בפעילות השף הצעיר. הילדים קיבלו סינרים וקרטוני פיצה אישיים, והתחילו לעבוד. אייל שיטח את כדור הבצק שקיבל לצורה עגולה, מרח רוטב עגבניות, פיזר גבינה מגוררת בנדיבות והוסיף זיתים ירוקים ושחורים.

 

הפיצה הוכנסה לתנור החם והתחילה במסע שלה לעבר סופו…

והנה השף הצעיר והפיצה שלו, שיצאה, דרך אגב, ממש ממש טעימה.

פעילות עם קונספט כל כך פשוט, ואייל היה מאושר עד הגג! בדומינו'ס פיצה עורכים פעילויות כאלו בתיאום מראש ובתשלום לקבוצות של ילדים – מתאים מאוד לימי הולדת – רק צריך לתאם מול הסניף הרלוונטי לכם.
יכול להיות שאאמץ את הרעיון לבית מארח, כשיגיע תורנו, ואכין פיצות עם הילדים.

שיחות על החיים עם יאיר #4

אני עדיין מופתעת כשאני שומעת את יאיר מדבר. הוא אוטוטו יהיה בן 3 וחצי, והוא כבר יודע טוב מאוד לבטא את מה שהוא רוצה, הוא עומד על שלו, דורש דרישות, מתלונן, מפטפט ומספר סיפורים, וזה עדיין מפתיע אותי. אולי בגלל שהוא מבחינתי בקטגוריית "הילד הקטן" עדיין, ואולי בגלל שהוא התחיל לדבר מאוחר יחסית (יחסית בכלל ויחסית לאייל בפרט). בכל פעם שהוא מוציא מפיו משפטים "של ילד גדול" הוא תופס אותי קצת לא מוכנה.

 

אבחנה
יאיר: שומעים באוזניים.
אני: נכון.
יאיר: אם רוצים לדעת מאיפה בא הרעש הזה, אז מסתכלים בעיניים.
אני: נכון. אתה כל כך חכם! ויודע כל כך הרבה דברים.
יאיר: אני גם גדול וארוך.

 

לוקח ת'זמן
אני רואה שיאיר התעורר משנת הצהריים של שישי
אני: יאירי! קמת?
יאיר: עוד לא.
< לאחר 5 דקות >
יאיר: עכשיו אני ער.